הניסיון הראשון ביישום טכנולוגיית הבלוקצ'יין נעשה בשנת 2009, על ידי סאטושי נאקאמוטו, קריפטוגרף אשר השתמש בשם בדוי, ועד היום זהותו האמיתית לא ידועה. הוא השתמש בה כחלק משתית התכונה של מטבע הביטקוין המפורסם. בשנת 2015 הושקה פלטפורמת אתריום, על ידי המתכנת ויטליק בוטרין, פלטפורמת קוד פתוח המבוססת על בלוקצ'יין,  המאפשרת יצירה ושימוש בחוזים חכמים– חוזים דיגיטליים אשר מסוגלים לקבל ולייצא נתונים ולבצע פעולות מסוימות באופן אוטומטי והעברת מידע באמצעותם ממשתמש אחד לשני. המטבע הקריפטוגרפי של הרשת, האת'ר, הפך למטבע הווירטואלי השני בשימושו בעולם אחרי הביטקוין. בשנת 2021 טכנולוגיית ה  NFT התחילה לצבור תאוצה. טכנולוגיה זו מאפשרת לסחור בעותקים של יצירות אמנות דיגיטלית באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין, כאשר כל עותק של היצירה ממסופר ולפי נדירותו נקבע ערכו. הערך של העותק הוא ערך של אספנות, ולא ערך הצפייה בו.

אחד השימושים העתידיים של טכנולוגיית בלוקצ'יין, שכרגע נמצא בניסוי, הוא העברת כספים בין בנקים. הכנסת הבלוקצ'יין לבנקים עלולה לייתר עמלות ולכן נתפסות כ"חדשנות משבשת" בעולם הבנקים וחברות הביטוח השונות. בנוסף, משתמשים בבלוקצ'יין כדי לנהל מעקב אחרי סחורות, וכמו כן העברת מידע רפואי באופן מאובטח.

לסיכום, בהחלט אפשר להגיד שטכנולוגיית הבלוקצ'יין תופסת תאוצה ובעוד כמה שנים תהיה בשימוש הרבה יותר נרחב ואין אחד שלא יכיר את הטכנולוגיה הזאת. הרי אנחנו, בתור צרכנים, מחפשים מקום שיוכל לספק לנו כמה שירותים במקביל, במקום שנצטרך לחפש ספק אחר עבור כל שירות. אני לא מזמן סיימתי קורס שיווק דיגיטלי, בו למדנו שיש המון כלים שונים באינטרנט, שכל אחד חוקר דבר שונה בתנועה באתר אינטרנט. הרבה יותר נוח אם יהיה כלי אחד שעושה את הכל, ובזה טמון היתרון של טכנולוגית הבלוקצ'יין. נשאר לקוות, שהמידע הפרטי הננעל בבלוקים של בלוקצ'יין, יישאר פרטי ולא ישמש לדברים אחרים, כמו שלעתים קורה בטכנולוגיות חדישות אחרות.